פרשת השבוע פותחת בפסוקים (שמות א, א-ב):
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה"
התורה מאריכה להזכיר את שמות בני ישראל כדי ללמדנו על חשיבות השמות היהודיים שנקראו ביסודם על פי המשמעות שלהם בלשון הקודש.
שונאי ישראל שבכל דור , גם הם הכירו בכוח השם , ולכן לאחר שפרעה מקבל את פתרון יוסף לחלומו , וממנה אותו למשנה לו , קורא פרעה ליוסף בשם חדש : (בראשית מ"א, מה):
"ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח"
בביאור שם זה נתקשו המפרשים, וכך כותב האבן עזרא :
"אם זו מילה מצרית, לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף".
בשיעור זה ננסה להבין את משמעות השמות העבריים ולשון הקודש.
בטעינה...