בס"ד
חודש אייר תשע"ו
דברים שנאמרו לזכרו של מנחם אביצור בשיעור גמרא חודשי של בוגרי המדרשיה
שיעור המוקדש לעילוי נשמתו
חמש שנים ששיעור זה מתקיים באופן קבוע, פעם בחודש, ביום השלישי לאחר ראש חודש.
השיעור מוקדש לעילוי נשמתו ולזכרו של מנחם אביצור.
למעשה, מנחם היה הטריגר והמניע לכול השיעור. שיעור, שהחל ממפגש של מחזור כ"ח, המחזור שלנו במדרשיה. לאחר 35 שנה שלא נפגשנו כמחזור, המפגש היה בביתו של חברינו ישראל זהבי. ההיענות למפגש הייתה מדהימה, רבים מאוד הגיעו, ביניהם מנחם והרב קליימן (בלונדי), הרב הנערץ מתקופת המדרשיה. הרב קליימן, תוך כדי נאום, זרק לאוויר, "נראה אתכם בגמרא" – משמעות, האם אתם מסוגלים ללמוד גמרא כמו פעם...
הפרידה הפתאומית ממנחם, יום למחרת המפגש, היא זו שהתניעה את רעיון השיעור שהוצע במפגש.
מנחם אביצור או דיקשטיין.
הכרנו בפעם הראשונה ביום הראשון בכניסה למדרשיה – "אליפים". מנחם מרמת גן אני מבני ברק ערים שכנות ולא מכירים. ידעתי שנפתח לעולם חדש, אנשים חדשים, צריך להכיר וללמוד אותם.
עם הזמן למדתי להכיר את מנחם, אדם שמציב מטרות, מגדיר כיוונים באופן ברור, דעתן ועומד על שלו, אינו מוותר, תלמיד מהטובים ביותר, ומשדר נוכחות.
הכרנו את אמו שתבדל לחיים ארוכים ואת אחותו, שבמשך 4 שנים של המדרשיה, הגיעו בכל שבוע במכונית החיפושית בצבע תכלת לבקר את מנחם, לתמוך ולעזור.
מנחם כבר אז סייע ותמך באחרים בלימודים – מבלי שידעו כלל.
עברו חלפו ימי המדרשיה ונפרדנו איש איש לדרכו. בנפרד, או בקבוצות כל אחד לדרכו החדשה. מי לישיבה, מי לישיבת הסדר, מי לצבא ומי המשיך בלימודים אקדמאים.
רצה הגורל (הקב"ה) והצטלבו דרכינו-של מנחם ושלי- מספר פעמים לאורך הזמן. בכלל, כשיש פגישה בין בוגרי המדרשיה לא חשוב מאיזה מחזור לא חשוב הפרשי הגיל, קיים ניצוץ באוויר, בוודאי בבוגרים מאותו המחזור. אני אישית חשתי זאת, פעמים רבות וככול שמקום המפגש רחוק יותר, גם בזמן וגם במקום הניצוץ גדול יותר.
בפעם השנייה שהצטלבו דרכינו, היה זה בטכניון בחיפה. אני, סטודנט מתחיל, וכמו כל התחלה חדשה, אי הבהירות גדולה, והופ ..פגישה – מנחם רואה אותי מרחוק, קורא לי. מנחם לומד בפקולטה המקבילה, אבל מנחם כבר לא סטודנט רגיל, מנחם הוא יו"ר אגודת הסטודנטים של הטכניון. מפעיל אנשים, מקים ועדות, מנהל משא ומתן מול הנהלת הטכניון מול ראשי פקולטות, דואג לכל הסטודנטים גם לשעות הפנאי, גם ללימודים ולא חשוב מי הוא ומה מוצאו, מארגן פעילויות, ממש מפעלים שלמים.
מנחם בחור דתי, כאשר הדתיות מוחצנת ולא נחבאת אל הכלים. והיכן? במוסד האקדמי הטוב בארץ וחילוני עד מאוד. להיות יו"ר, זה בחירות, זה לדעת לדבר, לדעת להיכנס לליבם של מאות סטודנטים מכל הגוונים והסוגים. לדעת להתמודד.
מנחם עמד בהבטחות שלו. אגודת הסטודנטים זה כמו לנהל מפעל של ממש. מפעל גדול, הרבה גורמים חיצונים, חשיבה יצירתית, תקציבים וכו'.
אחת התכונות שליוותה את מנחם לאורך כל מהלך חייו "הנתינה ועזרה לזולת".
בטכניון ארגן מעין "שוק עבדים" - מושג של הסטודנטים, בפרויקט זה, מביאים חברות, היושבות באולם של אגודות הסטודנטים, ומציעות לסטודנטים תעסוקה לגמר הלימודים ומקיימות ראיונות ראשוניים, המשמעות היא לדאוג לפרנסה בהמשך הדרך.
גם אני אישית זכיתי לקטוף פרי מהיוזמה המדהימה הזאת, דרכה-חזרתי לצבא בתחום המקצועי שלי לאחר נישואי עוד בתקופת הלימודים.
והגורל המשיך. כאשר זכיתי להכיר את רעייתי לעתיד בתקופת הטכניון, התברר לי כי החברה הכי טובה של אשתי לעתיד, היא האחות של מנחם. אנחנו חברים טובים עד היום. הקשר התהדק גם עם משפחתו של מנחם. במשך הזמן הכרתי את כל בני משפחתו. רעייתו,אמו. .
הכרתי את מנחם כאדם משכמו ומעלה בצד העסקי , מנהל מבריק , שהתחיל במשרד פרסום, עבר לעיתונאות, ניהל עיתון, ניהל ערוץ רדיו, ועוד רבות מתחנותיו בדרך, שקצרה היריעה מלפרט.
מנחם איש עם דרישות, מה שרואה בדמיונו- כך זה יראה ויהיה. ובאיכות הכי גבוהה.
מנחם דורש מעובדיו, ומצד שני, נותן דוגמא אישית בכול נושא. וכול הזמן במשך ניהולו ומנהיגותו כחוט השני עוברת תכונת הדאגה לכפופים אליו ולחבריו. הכול מעניין אותו, האישה, הילדים, הבית, הבעיות . לפתור בעיות אין כמו מנחם הן בעצה טובה והן במעשה, לעשות מעשי חסד אין סופיים. תמיד לדאוג האחר וחס וחלילה שאף אחד לא יפגע.
אחד הפרויקטים שמנחם יזם נקרא "מפגש הפרשה". אני מפרש את היוזמה – "להביא תורה בכל עומקה להמונים". הביצוע, הקמת מערכת שיעורים קבועים במקומות רבים, בבתים פרטיים, בבתי כנסת, בתי מדרש, לגברים, לנשים, לנוער, פרויקט שלם ועיקרו תורה.
עד היום כאשר אני צריך להכין דבר תורה, אני נעזר במה שמנחם השאיר אחריו, באתר האינטרנט של "מפגש הפרשה" שכולל שיעורים שלמים רעיונות לדברי תורה ומקורות. לפרשיות השבוע ולחגי ישראל.
מנחם - איש חזון ועשייה.
כדרכו, מנחם לפני מותו, ביודעין ובלא יודעין, ידע להיפרד ממעגלי האנשים העיקריים שהקיפו אותו במהלך חייו.
יום חמישי – מפגש מחזור כ"ח מהמדרשיה. מפגש מכונן שהתקיים בביתו של חברינו ישראל זהבי. רבים מאוד מבני המחזור הגיעו, כולל רבנים ומורים שהשפיעו עלינו במהלך ארבע השנים ששהינו במדרשיה. מנחם בין הבאים, למרות שרק באותו השבוע השתחרר מבית חולים לאחר אשפוז עקב תאונת דרכים שעבר שבוע קודם לכן. מנחם לא מוותר. זכיתי וישבנו האחד ליד השני. אין ספק שמעגל המדרשיה החברים המורים הרבנים היה מעגל שהשפיע על כולנו מאוד.
יום שישי כניסת השבת – למנחם קשה לצאת מהבית, ערב שבת, מעגל החברים מבית הכנסת מגיע לביתו הפרטי, בכדי לקיים תפילת קבלת שבת וערבית במניין וביחד.
יום שישי סעודת השבת – קידוש, המוציא, המעגל הקרוב. כל המשפחה ביחד, רעייתו, ילדיו, אמו, אחותו גיסו וכל בני משפחתם יושבים בצוותא לקבל את שבת המלכה בסעודה ובגמר הסעודה לאחר ברכת המזון, מנחם לא חש בטוב והכול קורה מהר ....
מנחם מחזיר את נשמתו הזכה לבורא עולם בערב שבת קודש.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים
בטעינה...