הפרשה מתחילה במילים "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה
."
בפרשות בלק ופנחס ראינו כיצד ניסו המדיינים לפגוע בבני ישראל . לאור זאת ,בטרם פרדת משה מבני ישראל מצווה אותו האל לצאת למלחמת נקמה . למלחמה זו נשלחים רק המובחרים שבלוחמים 12,000 לוחמים (אלף לכל שבט) ולא כל הלוחמים. המלחמה מסתיימת בניצחון ישראל ושלל רב נופל בחלקם.
הפרשה מסתיימת בבקשת שבטי ראובן גד וחצי המנשה, המבקשים לנחול נחלה מחוץ לארץ ישראל. משה מגיב בכעס כיוון שבקשתם מזכירה את המרגלים מלפני 38 שנה. בנוסף עולה התביעה מהם להשתתף בכיבוש הארץ. השבטים מציעים פשרה לפיה שבטי ראובן, גד וחצי משבט מנשה, אכן ינחלו בעבר הירדן המזרחי, אך יצאו חושים - ישאירו את משפחותיהם וצאנם בעבר הירדן ויצאו בראש הצבא למלחמת כיבוש הארץ "וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם...לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ"
עיון מעמיק בכתוב בבמדבר פרק ל"ב מעלה את השאלה הבאה: אנו רגילים להזכיר בנשימה אחת את שבטי ראובן וגד וחצי המנשה, אך מהפסוקים עולה כי שבט מנשה , אפילו לא חציו, לא היה בין המבקשים להשאר בעבר הירדן!