בחירת ישראל – הזכות והחובה על פי נבואת עמוס - על פי שיעורים של הרב משה ליכטנשטיין, הרב ריבלין, ופרופ אייזנברג

פרשת אחרי מות עוסקת בקדושות המיוחדות לזמן, למקום, לאנשים מיוחדים. תחילתה בעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, יום אחד בשנה, במקום הקדוש ביותר: קודש הקודשים, על ידי האדם הקדוש מכל: הכהן הגדול.
לעומת זאת, פרשת קדושים פותחת בקריאה: "קדשים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוהיכם" וסיומה: "והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה' ואבדל אתכם מן העמים להיות לי"
 
החידוש הגדול של פרשת קדושים הוא, שמושג הקדושה אינו תלוי רק במצבים ובמקומות שמחוץ לסדר החיים הרגיל. לא רק במקדש, לא רק באמצעות מצוות טכסיות של טהרה וכפרה מגיעים לקדושה וטהרה. הדרך אל הקדושה נמצאת בבית וברחוב, בשוק ובשדה. כך גם אפשר להבין את אוסף המצוות בפרשה, הנראה לכאורה ללא קו מנחה או מאחד. אין פינה בתחומי החיים שפרשת קדושים אינה מגיעה אליה. קדוש יהיה מי שנזהר בממון חברו ובכבודו, מי שמכבד את הוריו, נשמר מעריות, מרבה לעשות חסד עם זולתו, שומר על סדרי ניקיון וטהרה של גופו, רכושו וסביבתו, בכל עת ובכל שעה. קיום המצוות היא הדרך להתקדשות.

את רעיון הבדלת ישראל וקדושתו מבאר עמוס.