כאשר זקן יצחק, הוא מחליט לברך את בנו בכורו אשר אהב, עשיו. רבקה, שאהבה את יעקב, הנחתה את יעקב לרמות את יצחק "ולגנוב" את הברכה. התוכנית של רבקה נשאה פרי, ויעקב זכה בברכה. פרשייה זו מעלה שאלות חמורות הן במישור הפרשני והן במישור המוסרי.
ראשית, האם אכן העדיף יצחק את עשיו רק "כי ציד בפיו" (בראשית כ"ה, כ"ח)? האם זו באמת הסיבה שיצחק החליט לברך את עשיו?
זאת ועוד, מדוע ראתה רבקה צורך לרמות את יצחק? האם היא לא הייתה יכולה פשוט לדבר איתו?
אולם, נראה שהשאלה הכי מטרידה קשורה למוסריות של יעקב ורבקה. עיני יצחק כבדו מזוקן, ורבקה ויעקב מנצלים חולשה זו כדי לרמות אותו ולגרום לו לברך את יעקב בניגוד לרצונו. האם זהו מעשה מוסרי? האמנם כל האמצעים כשרים כדי להשיג את המטרה?!
לסיום יש להקשות: האם ברכה שהושגה על ידי רמאות יש לה תוקף?
בטעינה...