במרכז פרשת ויחי נמצאות ה"ברכות" שמברך יעקב אבינו את צאצאיו - תחילה את אפרים ומנשה (מח:א-כ) ואחר כך את שאר בניו (מט:א-כו), ומיד אחר כך מופיעים מותו וקבורתו של יעקב. ניתן לראות את ה"ברכות" יעקב כמעין נאום סיום, בו יעקב גם מסכם את עברה של משפחתו וגם צופה קדימה על עתידם של בניו ושל השבטים בכלל. חלק מפסוקי הנאום מעלה את הרושם שמדובר בברכות, התורה מכנה את נאומי יעקב גם בכינוי ברכות (בראשית מ"ט כח):
"וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש אשר כברכתו ברך אותם"
אולם, מושג הברכה עצמו הוא עמום, והשאלה היא מה בדיוק מעמדן של ברכות יעקב, ומהי כוונתו של יעקב אבינו בברכו את בניו. הברכה כאן יכולה להיות איחול או תפילה, אך מצד שני היא יכולה להיות סוג של חלוקת ירושה ותפקידים. אפשרות נוספת היא לראות בדבריו של יעקב מעין נבואה או צפייה ברוח הקדש, ובתחילת דבריו אומר יעקב דברים בכיוון זה (בראשית מ"ט א):
"היאספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים"
בשיעור זה ננסה לבדוק כמה נקודות בתוכנן של ברכות יעקב בעקבות שיעורו של הרב תמיר גרנות, ומתוך עיוננו נוכל אולי גם להביע דעה ביחס לשאלת מעמדן ומגמתן של הברכות.
בטעינה...