כאשר הקב"ה פונה אל משה ומצווה עליו ללכת לגאול את בני ישראל, משה מסרב לקבל עליו את השליחות (שמות ד', א-ט).
במקום תשובה, הקב"ה נותן למשה שלושה אותות, שאותם הוא יעשה לפני בני ישראל ובעזרתם הם יאמינו לו.
ונשאלת השאלה מה היה יחסו של הקב"ה לבקשת משה?
לכאורה, אין אנו רואים תגובה שלילית כלשהי: הקב"ה נותן למשה את האותות, ובכך מספק לו אמצעי להוכיח את נבואתו.
חז"ל, רש"י ומפרשים נוספים תפסו את משה על חוסר אמונתו באמונתם של ישראל, וראו במטה הנהפך לנחש המניס את משה מפניו - עונש למשה על שקטרג על ישראל. העונש ברור יותר בידו של משה שנצטרעה.
ונשאלת השאלה: במה חטא משה? והרי צפה בדרך נכונה את הקשיים שהוא עתיד לעמוד בפניהם?! שהרי פעמים כה רבות מרו ישראל את דברו, ולא האמינו בשליחותו. ואדרבה - ממקום שבאת, משם אתה למד. שהרי חז"ל הוכיחו את נאמנותם של ישראל מן הפסוק 'ויאמן העם', אך לפניו נאמר: 'ויעש האותות לעיני העם'. משמע, צדק משה בכך שביקש אותות כדי שיאמינו לו!