בשלושה מקומות בפרשתנו מספרת התורה על פעולות שנעשו על פי דיבורו של משה ואשר היו כרוכות בנִסים מרשימים, בלא שקדמה לכך הוראה מאת ה' למשה או תפילה של משה אל ה'.
לראשונה אנו מוצאים זאת בפתיחת הפרשה. על דברי הקטרוג של קרח ועדתו על משה ועל אהרן.
ונשאלת השאלה: מהו המקור להוראותיו אלו של משה לקרח ולעדתו ולאהרן אחיו? האם המקור הוא בצו א-לוהי שקיבל משה ואשר לא נכתב בתורה או שמשה הוא שיזם את המבחן באמצעות הקטורת מדעתו, מתוך ביטחון שה' יחולל את הנס הנדרש ויוכיח בכך מיהו האיש הנבחר על ידו? והשאלה כמובן נוגעת לא רק להוראותיו של משה, אלא גם לדברים שהקדים להוראות אלו.
האם זוהי הודעה נבואית בפיו של משה שנודעה לו מאת ה', או שמא זוהי הודעה שמשה מודיע מדעתו, מתוך ביטחון מוחלט בהצלחת תכניתו?
בטעינה...