בגד הכהונה המוזכר ראשון בפרשת פקודי הוא
האפוד (שמות, ל"ט):
(א) וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: (ב) וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד...
עיון בפרשת תצווה, ילמד שהחושן הוא הבגד הראשון שנזכר בפתיחה לצווי על עשיית הבגדים (שמות כ"ח):
ד וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ-לִי.
כלומר כמו הארון, הנזכר ראשון מבין כלי המשכן מפאת חשיבותו ומרכזיותו, כך החושן נזכר ראשון מבגדי הכהונה מפאת חשיבותו. החושן מורכב משני דברים, כאשר לכל אחד מהם יש תפקיד חשוב: האחד לוח שמות שבטי ישראל, שתפקידו להזכיר את ישראל לפני ה' ולסמל את היות הכהן נציג ישראל בבואו אל הקודש, והשני הוא האורים והתומים, שתפקידם לאפשר שאלה ב-ה' (ב-ה' נעשית דווקא מתוך לוח השבטים, ובכך מסומל הרעיון שישראל עומדים לפני ה', ופונים אליו).
ההסבר לכך שהארון והחושן מופיעים ראשונים כל אחד ברשימה הרלוונטית לו הוא שהארון והחושן הם כלים המבטאים את הקשר המיוחד בין ה' לישראל: הארון נושא את לוחות הברית בהם נכתב דבר ה' וציוויו אל ישראל, והחושן נושא את השם המפורש בעזרתו יכולים בני ישראל לשאול בה' ולדעת מהו רצון ה'. כלומר הארון והחושן הם הכלים המבטאים את המהות של המשכן, שהיא השכינה השורה בעם ישראל.
אבל בציווי המפורט על מעשה כל בגד, החושן איננו מופיע ראשון, אלא מופיע תחילה האפוד, ורק אחר כך מופיע החושן. ונשאלת השאלה מדוע? אם החושן הוא הכלי החשוב ביותר, היינו מצפים שהציווי על מעשהו יהיה הראשון! (כשם שהציווי המפורט על הארון הוא הראשון מבין כל צוויי המשכן!)