בפרשת "לך לך", נבחר אברהם אבינו להיות אבי האומה היהודית. אומה אשר משפיעה יותר מכל אומה אחרת על כל האנושות , אומה שהגדרותיה הן "עם סגולה".
במבט ראשון, תיאורים אלה על מעלת העם היהודי, המלווים בציווים הלכתיים ברורים המורים להתבדל ולהתרחק מהגויים, יכולים להתפרש כהתנשאות או חלילה כגזענות.
לכאורה, כאשר התשובה לשאלות הבאות היא חיובית, קשה שלא להתייחס לדת היהודית כדת שאינה גזענית:
האם אתה מאמין כי ה' "בחר בנו מכל העמים"?
האם אתה מברך "שלא עשני גוי"?
האם בתפילה אתה אומר : "שהם משתחווים להבל ולריק ומתפללים לא-ל לא יושיע"?
האם לא תסכים שבנך יישא לאישה נכריה?
אבל, לאחר שמן הסתם ענינו כן על השאלות יש לדון בשאלה, האמנם "אתה בחרתנו מכל העמים" הנה אמירה גזענית. והאם הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש..." סותר את ערך השוויון, והאמנם השמירה על טהרת השושלת היהודית וחוסר הנכונות להתערב באומות מעיד על גזענות
.
מסביר ניר אביעד כי פרשת וירא מלמדת על סוג ה"גזענות" המקורית של היהדות, השונה לגמרי מהגזענות שסגלו לעצמם עמים אחרים.