הכפורת והארון - על פי שיעור של הרב עזרא ביק

באופן כללי, משמעותם של כלי המשכן די לוטה בערפל.  הפרשנים הראשונים: הרמב"ם, הרמב"ן, רבנו בחיי ואברבנאל הציעו, בהתבסס על מגוון שיטות פילוסופיות או מסטיות, שהמשכן וכליו מהווים סמלים המייצגים מהויות מסוימות. כל אחד מהפרשנים התבסס על ההנחות הפילוסופיות בהן הוא אחז, ומתוכן ניגש לביאור משמעות כלי המשכן, אך הפירושים כולם מותירים אותנו במבוכה מסוימת - כיצד להמשיך את הקו הפרשני שעצבו הראשונים בביאור משמעות הכלים.
מעבר לקושי הקיים בפרשנות של הכלים כולם, בולטת הכפורת, מושבם של הכרובים, בחוסר הבהירות הקיימת סביבה. ההגות היהדות עליה אנו מתחנכים, שראשיתה בפרשיות התורה והמשכה ביסודות הפילוסופיה היהודית, מעמידה אותנו תמהים ומשתהים מול העובדה שדווקא במשכן, במקום הקדוש ביותר, מעל לארון העדות, ניצבת דמותם של שני "כרובים". כפי שכתב הרב עזרא ביק לא בהכרח שהשיעור יצליח לפזר את הערפל שסביב משמעות הכפורת, אך ננסה ללכת בשיעור זה בעקבות הרב עזרא ביק שעסק בפשטי הפסוקים עצמם, ומתוכם ננסה למצא קצה חוט לביאור משמעותה של הכפורת.