לאחר המפגש עם בועז ואישורו לאפשר לרות ללקט בשדה, ממשיכה רות ללקט, והעבודה הקשה של רות (בנוסף לנדיבותו של בעז) מניבה את התוצאה הרצויה: לאחר הליקוט מבוקר עד ערב, רות חוזרת עם מנת שעורים נדיבה.
שפע זה מפתיע את נעמי המבינה כי מישהו ודאי סייע לרות, שכן, בסופו של דבר, רות הינה חדשה במלאכת הליקוט; גם אם הייתה מלקטת רק את הכמות הרגילה של שעורים הרי שעדיין הייתה לנעמי סיבה להתפעל מפועלה של רות.
אלא, כפי שראינו כבר מספר פעמים, רות הינה נוכרייה בבית-לחם, ולא סתם נוכריה, אלא מואבייה. מלבד זאת היא גם כלתה של נעמי, שאינה מעוררת סימפטיה בקרב בעלי השדות של בית-לחם. לכן, החזרה של רות עם כמות כה גדולה של שעורים היא בהחלט הפתעה!
נעמי מביעה את ההפתעה ואת ההתרגשות שלה בעזרת שתי שאלות שנראות במבט ראשון נדושות: "איפה ליקטת היום ואנה עשית". למרות שיתכן ומטרתה של כפילות זו היא להדגיש כי נעמי מתפעלת ומופתעת, הרי שהמפרשים נוטים לראות את השאלות כבעלות שתי משמעויות נפרדות.
בטעינה...