חזרתה של נעמי לבית לחם יצרה שתי בעיות לה ולרות.
בטווח הקצר, הם בסכנת רעב. ללא בעל ובנים שיתמכו בה, ועם שדות שלא נחרשו במשך שנים, אין לה שום דרך להשיג מזון. נעמי שבה לבית לחם בתחילת הקציר, כאשר האנשים אוספים בשמחה את פירות עמלם (רות א כב). לנעמי, עם זאת, אין מזון, ובהתחשב בקבלת הפנים הקרירה (בלשון המעטה) לה זכתה, היא לא יכולה לצפות לעזרה מאנשי העיר.
בעייתה השנייה של נעמי היא, שאפילו אם תשיג מזון, ואפילו אם תצליח איכשהו לשקם את שדותיה ולבסס את מצבה הכלכלי, אין לה שום עתיד. אלמנה מבעלה, שכולה מפרי בטן וזקנה מכדי להתחיל משפחה חדשה, לנעמי אין שום תקווה להמשכיות.
רות תהווה את הפתרון לשתי הבעיות של נעמי, ובעז יהיה זה שיספק את הפתרון בעבור רות. בפרק ג', רות (באמצעות בעז) תפתור את בעית ההמשכיות של נעמי, ובפרק ב' רות מתמודדת תחילה עם הבעיה הדוחקת של הרעב.
מילות הפתיחה של רות בפרק זה מתארות את ניסיונה למצוא פתרון לבעית הרעב.
בטעינה...