הפטרת פרשת חיי שרה מתארת את מינויו של שלמה למלך ישראל ע"י דוד אביו. נפתח את עיוננו בהפטרה בשאלות של המלבי"ם על ההפטרה :
(1) למה התחיל הספר הזה מענייני דוד בזקנתו וצואתו אל שלמה לפני מותו? שספורים האלה היה ראוי שיבואו בספר שמואל אשר יוחד לענייני דוד ולהשלים שם סיפוריו עד יום מותו, וספר זה יתחיל מענייני שלמה וסיפוריו.
(2) ולמה נכתב עניין אבישג השונמית? ושהיה דוד זקן ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו? מה תועלת יש בספורים אלה?
(3) מה ראה אדוניה לעשות הדבר הזה בחיי אביו, וכי לא ידע כי יחר אף דוד עליו ולא יפיק התכלית הנרצה, ובשגם לא נמשכו אחריו כל ישראל כמו עם אבשלום רק יואב ואביתר לבדו, וטוב היה לו להמתין עד מות אביו ואז יעשה מה שלבו חפץ.
הרב ליכטנשטיין מסביר שהתשובה לשאלתו הראשונה של המלבי"ם אמנם פשוטה ומתבקשת אך חשובה מאד על מנת לקבוע את מוקד ההפטרה. פטירתו של מנהיג מקפלת בתוכה סיפור כפול שהרי היא מביאה לסיומה של תקופה אחת ולתחילתה של תקופה שניה. אם "המלך מת, יחי המלך" מתאר את המציאות הנוצרת, אזי יש כאן שתי דרמות:
א. מותו של המנהיג הראשון וסיום מלכותו.
ב. עליית קרנו של המנהיג החדש.
גמר התקופה האחת מוביל בהכרח לתחילת הנהגה חדשה שהרי חילופי דורות מתחייבים כתוצאה מירידתו מן הבמה של המנהיג הקיים.
בשיעור זה נעסוק בהחלפתו של דוד בשלמה כמלך ישראל והקשר של חילוף זה לחילופי האבות המרחשים בפרשתנו.