השראת השכינה בעם ישראל - על פי שיעור של הרב תמיר גרנות

לאחר פרק המשפטים והמצוות שבפרשה, מבטיח ה' למשה את הדברים הבאים:

 (כ) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי:
(כא) הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ:
(כב) כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרֲרֶיךָ:
(כג) כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו: (שמות כ"ג כ-כג)

פסוקים אלה עוסקים בקיום ההבטחה להביא את עם ישראל לארץ ישראל ("המקום אשר הכינותי"), והדברים תמוהים מאוד:

• היכן נאמר - בהתגלות ה' למשה בסנה ובמצרים, או בהתגלות לאבות - שה' ישלח מלאך והוא יביא אותם לארץ?
• היכן שמענו בהמשך התורה שאנו חייבים לשמוע בקולו של מלאך?

כמו כן, פסוקים אלה סותרים את שייאמר בפרשיות הבאות, שה' עצמו עתיד לשכון בתוך מחנה ישראל.
לא ננסה בשיעור לעסוק כאן בהיבט המטאפיסי של הפסוקים. נניח, לצורך השיעור, שיש אופן מסויים של הנהגה אלוקית או מציאות רוחנית הפועלת מכוחו של הקב"ה, הקרויה "מלאך".
הבעיה בה נעסוק, על פי שיעורו של הרב תמיר גרנות, היא כיצד מסתדרים הדברים שנאמרו בפרשתנו עם כל מה שייאמר להלן, בהמשך התורה, על כך שהקב"ה ינהיג את עם ישראל בעצמו כאשר הוא ישרה את שכינתו במשכן, ויוביל אותו בעצמו.