"והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו" - על פי שיעור של הרב אלחנן סמט

מזמור ק"ל, "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", קשור על פי המנהג בימי הסליחות והרחמים הללו: בני עדות המזרח מסיימים בו את אמירת הסליחות בימי אלול ובעשרת ימי תשובה, ועל פי המנהג הרווח אומרים אותו לאחר ברכת ישתבח בעשרת ימי תשובה, החל מראש השנה ועד ליום הכיפורים. נראה כי העילה לאמירתו של פרק זה בימי הסליחות והרחמים מצויה בשלושה פסוקים מתוך מזמורנו: פסוקים ג-ד: "אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָ-הּ, אֲ-דֹנָי מִי יַעֲמֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא". ופסוק ח: "וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲו‍ֹנֹתָיו".
בשיעור השבוע ננסה ללמוד את המזמור, להבין את כוונתו, ולעמוד על השתלשלות רעיונותיו עד לכדי אמירה שלמה אחת. לאחר שנעמוד על משמעות המזמור, נשאל האם משמעות המזמור השלם (ולא רק של פסוקים בודדים מתוכו), מתאימה לתוכנם ולחווייתם של ימי הסליחות והרחמים.