פרשתנו נפתחת בעיצומו של ויכוח בין משה ל-ה' על יעילות המשימה שהוטלה עליו.
כבר נשתברו קולמוסים רבים כדי להבין את עצם כוונתו של ה' בחילוף השמות בין השם ש-די לשם הוויה, את הנכונות לשימוש בשם זה או אחר בתקופת האבות, ועל משמעות הדבר. פסקה זו מעלה קושי נוסף ביחס לתוכנה, שהרי הדברים כבר נאמרו למשה במעמד הסנה, ומה התחדש בה כעת?
אך מעבר לכך, מתבקש הסבר לעצם התמקדות הבורא בשמותיו, בעוד טענתו של משה כלל לא התייחסה לכך. התלונה של משה כוונה כלפי חוסר הצלחתה של משימתו להוציא את ישראל ממצרים. מה היה חסר בתשובתו של ה' אם לא הייתה כוללת את הדיון בשמותיו?
השיעור השבוע ננסה לשפוך מעט אור על פסוק זה, באופן מקומי וגם בהקשרו הרחב יותר.
בטעינה...