שאלת זמן התרחשותו של סיפור מקראי אינה משמעותית בהכרח להבנת כל סיפור. כך למשל, ישנן בחז"ל דעות רבות ומגוונות לגבי זמן התרחשות סיפור איוב, ולמעשה, ריבוי הדעות רומז שניתן להבין את הספר ואת מוסר ההשכל שבו, במנותק מההקשר ההיסטורי של התרחשותו או של כתיבתו. בין אם הסיפור התרחש בתקופת האבות, ובין אם הוא התרחש בתקופת בית שני (ואף אם לא התרחש כלל אלא "משל היה"), המסר שספר נוקב זה נושא בחובו נשמע בקול צלול. המיקום ההיסטורי שלו אינו מעלה ואינו מוריד מסבלו של איוב, אינו משנה את העמדות העקרוניות אותן העלו רעי איוב, ואף לא את תגובת ה' למאורעות
.
לכאורה, ניתן היה לטעון, שאף מגילת אסתר נכללת בקטגוריה זו. אין ספק כי הסיפור מתרחש בתקופת הגלות, אולם הניסיון למקם אותו באופן ספציפי על ציר ההיסטוריה יכול להראות מיותר. מה לנו אם הסיפור התרחש מיד עם עליית פרס כאימפריה שולטת, ומה לנו אם הדבר אירע בערוב ימיה של ממלכה זו? רשעותו של המן לא תיגרע, מסירות נפשה של אסתר לא תיפגע, וחסדו של ה' על עמו והשגחתו הנסתרת לא יזוזו ממקומם
.
וכשם שבין חז"ל היו שהציעו שספר איוב לא היה אלא משל, כך, בין חוקרי המקרא של דורנו יש שטוענים שמגילת אסתר אינה משקפת כלל אירוע היסטורי שהתרחש בזמן ספציפי, אלא הוא סיפור דמיוני.
הטענה העולה כאן בדבר חוסר הסבירות ההיסטורי של העלילה היא טענה שניתן לחלוק עליה, ובהחלט ניתן לראות את סיפור המגילה כמשקף גרעין היסטורי מהימן. עם זאת, האם לתקופה הספציפית בה התרחש הסיפור יש משמעות מיוחדת
?
בטעינה...