פרשתנו פותחת במילים,
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה"
תחת כותרת זו בא הדיון בפרה האדומה שאפרה משמש לטהרת הטמא בטומאת מת, כדי שיוכל להיכנס בשערי בית המקדש ועוד.
כידוע , במהות דיני פרה אדומה טמון אבסורד: בעוד אפר הפרה נועד לטהר, הכהן העוסק בתהליך ההכנה של אפר הפרה, הופך לטמא במהלך העבודה.
מלמדנו המדרש, שלא את הכל ניתן להבין, יש בתורה עניינים שאינם נתפסים בשכלנו ועבורנו הם בבחינת "חוק". מלשון התורה ניתן להסיק שפרשה זו איננה המקרה היחיד ויש בתורה עוד "חוקים" שאינם מובנים.
למצוות השכליות, אנו מתחברים בקלות ומקבלים טעם לקיומן. מצוות כגון: לא תרצח ,לא תגנוב, כיבוד אב ואם, השבת כיום מנוחה, דיני ממונות (דיני שומר חינם, שומר שכר ועוד), דיני אדם המזיק, חובת השמירה על זכויות היתום והאלמנה, זכויות סוציאליות של עובד, איסור "בל תשחית" וצער בעלי חיים ועוד, הינם הגיוניים ומהווים את היסודות הטבעיים של כל חברה מודרנית כיום.
למצוות מסוג "חוקה " - המצוות הלא מובנות, קשה "להתחבר" .
בטעינה...