חזון המנורה של זכריה - על פי שיעורים של הרב משה ליכטנשטיין ופרופ' ישראל תא-שמע

הפטרת בהעלותך (זכריה ב,יד - ד,ז) היא אחת משתי ההפטרות החוזרות על עצמן פעמיים במחזור ההפטרות השנתי, וכבר נפגשנו בה במהלך השנה כהפטרת שבת חנוכה. 

לכאורה, הקשר שבין ההפטרה לפרשה הוא המנורה המופיעה בה בהבלטה, וזאת בזיקה להעלאת הנרות שבראש הפרשה. ראוי לציין שאין זו בחירה כה פשוטה שהרי המנורה המוזכרת בתחילת הפרשה הינה אחת מני נושאים רבים ומגוונים הנדונים בה, שכל אחד מהם חשוב ומשמעותי. אמנם, פרשת המנורה פותחת את הפרשה, ועדיין איננה מוקד הפרשה, וחז"ל אף ראו אותה כקשורה במידה רבה לסוף הפרשה הקודמת. יתר על כן, הבנה זאת של טעם בחירת ההפטרה, משמעותה שרק חלק זעיר מן הפרשה – זוכה להתייחסות בההפטרה.
לאור זאת, מציע הרב ליכטנשטיין, קשר מערכתי יותר שבין פרשת בהעלותך לנבואת זכריה; קשר זה לוקח בחשבון את המנורות, כמובן, אך אף את המכלול שבו הן משובצות.