אחרי שהוביל את ישראל במסעם בעבר הירדן עד ערבות מואב שמול יריחו, ומילא את החלק האחרון של תפקידו בהנהגת עם ישראל בדרך לארץ ישראל, הגיעה גם שעתו של משה רבנו
ההודעה למשה שהגיע זמנו למות באה מיד אחרי מפקד בני ישראל, שהכין את העם למלחמה בארץ ולחלוקתה.
הירושה מוכנה, וניתן להעביר את התפקיד.
יש להדגיש, שמותו של אהרון נבדל ממותו של משה, למרות שהם מתו מאותה הסיבה: אהרון מת כבר בהר ההר לפני תחילת המסע לעבר הירדן, ומסתבר שלא היה לו תפקיד משמעותי במסע זה, בניגוד למשה, שמוביל את העם למלחמה ואחראי גם על ארגונו לקראת חלוקת הנחלות בארץ.
אולם, קיים הבדל נוסף בין מותו של משה לבין מותו של אהרון. אהרון הצטווה לעלות להר ההר ולמות שם, ותו לא. משה הצטווה לעלות אל הר העברים, לראות את ארץ, ואז למות.
זאת ועוד: בציווי לאהרון לעלות אל ההר נכלל גם הציווי למנות במקומו את אלעזר בנו, ובציווי למשה אין לכך הקבלה: ה' אומר לו 'עלה, ראה - ומות' - ללא מחליף, לכאורה.
אם את ההבדל בעיתוי של מיתתם ובמיקומה ניתן להבין מתוך תפקידם השונה, קשה יותר להבין מדוע אהרון לא יכול לראות את הארץ, כמו משה, ומדוע ה' איננו ממנה מחליף למשה לפני מותו, כמו לאהרון.
בטעינה...