הפטרת פרשת ויקהל עוסקת גם היא (כמו הפטרת פרשת תרומה) בבנין מקדש שלמה. ההפטרה לקוחה מפרק ז' במלכים א.
באופן כללי ניתן לאמר שההקבלה בן משכן למקדש שלמה מתמקדת הפעם בעושים במלאכה. הפרשה מדברת על בצלאל בן אורי ממטה יהודה ואהליאב בן אחיסמך ממטה דן ועמהם כל חכמי המלאכות. ואילו בהפטרה שומעים אנו כי שלח המלך שלמה אל קצווי הגבול, אל צור, לקחת משם את חירם ממטה נפתלי. שלא כבצלאל השייך לשבט המלכותי הרי חירם הוא בן אשה אלמנה ואביו איש צורי (ונדון במוצאו בהמשך). כמלמד, שלא הייחוס הוא הקובע אלא ההתאמה והכישורים.
אבל בעוד שבהפטרה (בשני חלקיו של פרק ז') המוקד הוא עשיית כלי הנחושת במקדש (מסיבות שנעמוד עליהן להלן), וכנראה בעבודת הנחושת היתה כנראה, עיקר התמחותו של חירם, הרי שבפרשה הדגש הוא בעיקר על העשייה בזהב. ומי הוא אשר עשה בזהב במקדש? - הכתוב מוסר: "ויעשה שלמה את כל הכלים אשר בית ה', את מזבח הזהב" ושאר כלי הזהב. מסתבר שלא שלמה עשה זאת ממש אלא עמד מעל לעושים.
ונשאלת השאלה:
מי הוא חירם?
בטעינה...