הרב יעקב נגן, מישיבת עתניאל טוען כי פרשת בהעלותך היא מהפרשיות העצובות בתורה, ומכאן גם חשיבותה – חייבים ללמוד את לקחיה. החלום, האידאל, הציפיות הגבוהות – כולם מתנפצים אל מול מציאות מתסכלת ומכוערת. אחרי כמעט שנה שישראל שוכנים מסביב להר האלוהים, מגיע הזמן לזוז. משה מלא ציפיות – הנה מיד נכנסים לארץ ישראל. הוא מפציר בחותנו להישאר עמם ולהיכנס אתם לארץ. בתוך כך משה חוזר פעמים רבות על הטוב שיהיה.
עצוב לקרוא זאת , כאשר אנחנו הקוראים כבר יודעים שלא רק חותנו של משה לא יזכה להגיע לארץ... ולפני שיהיה טוב יהיה רע, רע מאוד.
כאשר המחנה מתחיל לנסוע, משה דרוך לקראת המלחמה שתתחיל מיד עם כניסתם לארץ, אולם מתברר שהאויבים והשונאים אינם מבחוץ אלא דווקא מבפנים.
קריאתו של משה מבטאת את שיא הציפיות, אך מיד אחר כך מתחיל המדרון החלקלק שסופו ידוע – דור ההורים ימותו במדבר, והבנים ינדדו במדבר עשרות שנים. ונשאלת השאלה מה הוא החטא שקלקל את הכול?
בטעינה...