סיפור "תולדות יעקב" פותח ב"יוסף" (בראשית ל"ז)
:
(א) וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
(ב) אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה...
וסיפור יוסף המתחיל כאן מתמשך על פני שלוש הפרשות הבאות. מעמדו של יוסף חשוב ביותר, וסיפורו מסופר באריכות בדומה לסיפורי האבות. אולם, ההבדל המהותי בין האבות ליוסף הוא שהאבות היו יחידים, כלומר אצל האבות יש סיפור של בחירה של האחד תוך דחייה של אחיו; יוסף, לעומת זאת, איננו יחיד, אלא הוא אחד מתוך שנים עשר אחים, שכולם ממשיכים את בית יעקב. למרות זאת, התורה בוחרת לעסוק בהרחבה ובהבלטה בסיפור יוסף. נקודה זו וכן פרטים נוספים לגבי יוסף מעוררים שאלות רבות:
-
מדוע יוסף תופס מקום מרכזי כל כך ב"תולדות יעקב"?
-
האם בזכות היותו בן רחל ובזכות אהבת אביו אליו, או שמא תכונותיו הקנו לו מעמד מיוחד בין אחיו?
-
מהם המאפיינים העיקריים של דמותו?
-
האם מעמדו חיובי או שלילי?
-
מהם חלומותיו ומה פשרם? האם הם התגשמו?
ננסה להשיב על שאלות אלה תוך עיון בדמותו של יוסף על פי שיעור של הרבנית שרון רימון.
בטעינה...