להקדשת ישעיהו - על פי שיעור של הרב מרדכי ברויאר זצ"ל

הפטרת פרשת השבוע –פרשת יתרו היא נבואת ההקדשה של הנביא ישעיהו.
שלושת הנביאים הגדולים - ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל - הוקדשו לתפקידם במעמד הקדשה מיוחד. נבואות ההקדשה של ירמיהו ויחזקאל פותחות את ספריהם של שני הנביאים האלה; ואילו נבואת ההקדשה של ישעיהו איננה פותחת את ספרו, אלא נבואה אחרת באה במקומה. חכמים עמדו על ההבדל שבין חזון הכיסא של ישעיהו לבין מעשה המרכבה של יחזקאל; שיחזקאל האריך בתיאור הפרטים של "מראות אלוהים" שנתגלו לו; ואילו ישעיהו קיצר ותיאר את חזונו רק בקווים כלליים ביותר. 
לפי זה, ההבדל שבין שתי דרכי התיאור איננו תלוי בהבדל שבין המראות, אלא הוא תלוי בהבדל שבין הרואים. כי ישעיהו היה דומה לבן כרך, הרואה את המלך תדיר, ולפיכך "אינו נבהל ואינו תמה ואינו חש לספר" (רש"י) כנגד זה יחזקאל היה דומה לבן כפר, הרואה את המלך בפעם הראשונה, ולפיכך הוא משתאה למראה עיניו ומספר עליו באריכות.
 
ושואל הרב מרדכי ברויאר את השאלה הבאה ביחס למאמר חז"ל זה: הרי באותה שעה גם ישעיהו היה דומה לבן כפר; שהרי הייתה זו הפעם הראשונה שראה את המלך; ולפיכך ראוי היה שיהיה "נבהל ותמה וחש לספר" - לא פחות מיחזקאל. ומוסיף הרב ברויאר שדוחק לומר, שאחר כך הורגל למראות אלוהים, ולפיכך בשעת כתיבת הספר שוב לא ראה צורך להאריך. שהרי אין ספק, שרישומו של המראה הראשון לא נשתכח מלבו מעולם; ולפיכך ראוי היה שיספר אותו כמות שראה אותו בשעתו - כמי שראה את המלך בפעם הראשונה, ונבהל ותמה ומשתאה למראה עיניו.