במשנה באבות, משמשת מחלוקת קרח ועדתו דוגמה למחלוקת שלילית. לצדה מובאת דוגמה למחלוקת חיובית. (אבות ה, יז:)
מחלוקת קורח ועדתו מהווה סמל ל"מחלוקת שאינה לשם שמים" - מחלוקת הנובעת מאינטרסים אישיים, המוצגים כאידיאולוגיה.
אף שהמילה 'מחלוקת' אינה מופיעה בפרשה ולו פעם אחת, בכל זאת הצליחו אירועי הפרשה – ובעיקר ערעור קרח ואנשיו על מנהיגות משה ואהרן – להוציא למושג הזה שם רע.
מחלוקת לשם שמים, שסופה להתקיים, אומר הרב אמיר אדרעי, (ראש אולפנת בני עקיבא
צפירה), קיימת כאשר כל חלק מאותה מחלוקת מבין את מקומו ואת תפקידו ויודע לתת את החשיבות והמקום לשאר החלקים.
תופעת המחלוקת רווחת בעם ישראל. החל ממחלוקת קרח ועדתו , המשך במחלוקות ב"ש וב"ה ועד היום.
בדרך כלל, תופעת המחלוקת מובילה למשברים קשים , לפילוג , ולפעמים אף לשנאה תהומית בין ציבורים שונים בישראל.
האם נכון יהיה להסיק ממעשה קרח ועדתו שיש להירתע ממחלוקות?
בדיוננו השבוע נברר, האם אכן המחלוקת היא תופעה שלילית באופן גורף או שמא יש מקום להניח, כי למחלוקות תפקיד חשוב ביצירת מציאות טובה ושלמה יותר?
בטעינה...