למשמעות המבנה של הציווי המשולש על קרבן הפסח - על פי שיעור של הרב יאיר קהאן

בסוף פרשת בא, נאמרה פרשת "החודש הזה לכם ראש חדשים" (שמות י"ב, א).
בפירושו לפסוק הראשון בתורה, מביא רש"י את שאלתו המפורסמת של רבי יצחק.
"לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל" (רש"י בראשית א', א')                                                          

שאלה זו מניחה, לכאורה, שהתורה היא בעיקרה ספר של מצוות והלכות, המורה לאדם מה לעשות וכיצד לחיות. לכן, מן הראוי היה להתחיל את התורה במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, מצוות החודש. בשיעור השבוע לא נדון בהנחת היסוד של שאלת רבי יצחק. לענייננו, חשוב להדגיש את המעבר מהתיאור הסיפורי לפרקי ההלכה, המופיעים בפרשתנו.

התורה מספרת על האירועים ההיסטוריים שהביאו לדו שיח המתוח בין משה לפרעה. בעקבות שיחה זו, פרעה מזהיר את משה לא לראות שוב את פניו, ומשה יוצא מעם פרעה בחרי אף. הכול ערוך למכה האחרונה, שתוציא את פרעה באמצע הלילה להתחנן בפני משה על עצמו ועל עמו. דבר שיוביל, בסופו של דבר, לשחרור בני ישראל משעבוד מצרים. אולם, לפני שהתורה יכולה להמשיך בסיפור, משה מלמד את בני ישראל הלכות פסח.

לכאורה, מכאן ניתן להסיק, שהופעת דיני פסח בנקודה זו היא בעצם המשך הסיפור התורני. אך יש לבחון מסקנה זו לאור מיקומו התמוה של הפרשה השלישית, כפי שיבואר.