שני הפרקים הראשונים של פרשת וארא מתמיהים למדיי מבחינת הרצף הסיפורי.
התורה חוזרת כמה פעמים על הציווי למשה (או למשה ולאהרן) ללכת לפרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים. ניכר אמנם שמשה מגלה חוסר רצון מובהק, ומכל מקום, טיבה של החזרה המשולשת על תיאורים הנראים כזהים אינו ברור.
- פעמיים מצווה ה' את משה לדבר אל העם
- שלוש פעמים מצטווה משה לדבר אל פרעה
- פעמיים אומר משה שהוא ערל שפתיים.
לאור זאת עולות השאלות:
- מה מטרתן של כל החזרות הללו?
- מדוע מדגיש משה את הקושי שיש לו בדיבור?
- מה הקשר בין כישלונו של משה בדברו עם העם לבין עמידתו לפני פרעה?
בקיצור: מה מטרת התורה ללמדנו בפרקים ו' וז'?
בטעינה...