בפרשתנו בין כלל מצוות העשה והלא תעשה, מופיעים האיסורים הבאים:
"לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מא-להיך, אני ה'." (ויקרא י"ט יד)
הקשר בין שתי האיסורים המופיעים בפסוק זה הוא ששניהם נועדו להגן על אנשים חסרי אונים - חירש ועיוור - מפני פגיעה המנצלת את חולשתם, ושני האיסורים מחוזקים באזהרה המשותפת "ויראת מא-להיך, אני ה'". בשיעור השבוע, נייחד את הדיון למצוות 'לפני עיוור' לבדה, ורק אגב העיון בפירושיה השונים נדון בדמיון שבינה לבין קודמתה לפי כל פירוש.
בטעינה...