בפרשת בא מגיע סיפור עשר המכות שהחל בפרשת וארא אל שיאו ואל תכליתו – אל תיאור מכת בכורות, הכולל בתוכו גם את תיאור גירוש בני ישראל ממצרים.
חלקו הראשון של תיאור מכת בכורות מופיע בהתרעה לפרעה.
חלק זה תלוי באופן מובהק בתיאור מכת חושך שלפניו. מכת חושך, השלישית בסדרת בא"ח, באה ללא התראה, כמו מכת כינים (השלישית בדצ"ך) וכמו מכת שחין (השלישית בעד"ש). אלא שקיימת התפתחות בין המכות השלישיות שבשלוש הסדרות הללו:
במכת כינים אין מתואר כל קשר בין משה ואהרן לבין פרעה: נראה שהמכה נעשתה שלא בפני פרעה, והיא גם לא הביאה לשום משא ומתן עמו.
מכת שחין אמנם נעשתה "לעיני פרעה" (ט', ח), אולם אף היא לא הביאה למשא ומתן עמו
מכת חושך לא נעשתה לעיני פרעה, אולם בעקבותיה "ויקרא פרעה אל משה" (י', כד) והתנהל ביניהם משא ומתן על לקיחת הצאן והבקר בידי בני ישראל היוצאים לעבוד את ה' במדבר. פרעה לא היה מוכן לכך, והמשא ומתן הסתיים ב'פיצוץ'.
השאלה שהתחבטו בה המפרשים היא: מתי קיבל משה את הנבואה הכלולה בפסוקים א-ב שבראש פרק י"א: "
(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם אַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה. (ב) דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב."
לפי מקומם של פסוקים אלו, בין דברי משה לפרעה (י', כט) "לא אסף עוד ראות פניך" לדבריו הבאים לפרעה (י"א, ד) "כה אמר ה': כחצת הלילה אני יוצא...", צריך לומר שמשה קיבל את הנבואה בבית פרעה, בעמדו לפניו. אלא שהבנה זאת מעלה את השאלה הבאה:
אף שדבר זה, שמשה יצא את העיר כדי להתפלל, מפורש רק במכת ברד, מניח המדרש ומניחים הפרשנים שכך נהג משה גם במכות האחרות שבהן נשא תפילה, ונאמרו הסברים שונים בדברי המפרשים מדוע דווקא במכת ברד נתגלה הדבר.
לאור הבנה זאת, האם סביר הדבר, שבמקום שאינו ראוי לתפילה – בתוך ביתו של פרעה – יזכה משה לנבואה?
בטעינה...