כידוע, המן הרחיב את גזירת השמד על היהודים כולם ולא הסתפק בסילוק מרדכי מתפקידו או בהריגתו. הסברנו בשיעור הקודם, שעובדה זאת מזכירה את מפרת הפקודה הראשונה בסיפור, את ושתי, שהרי גם שם נגזרה גזירה על הנשים כולן ולא רק עליה באופן פרטי.
אולם, דווקא השוואה זו מעלה הבדל מעניין בין שני המקרים: אומנם כל הנשים התבקשו לתת יקר לבעליהן, אך גם ושתי באופן פרטי נענשה וסולקה מתפקידה בארמון (ואולי אף נהרגה?). לעומת זאת, המן החליט לכלות את זעמו ביהודים כולם, אולם משום מה נדמה 'ששכח' את מרדכי היהודי היושב בשער המלך. כיצד ניתן להבין את העובדה שהמן אינו הורג את מרדכי במקביל להרחבת הגזירה על היהודים כולם?
בטעינה...