פרשת תצוה היא המשך פרשת תרומה בתיאור בניית המשכן, במקביל , גם הפטרת תצוה ממשיכה את הפטרת תרומה, אך שונה ממנה בפרט חשוב - בעוד הפטרת תרומה עוסקת במקדש שלמה, הרי הפטרתנו עוסקת במקדש יחזקאל - הוא המקדש העתידי, שייבנה בעת הגאולה בב"א.
הרב יהודה שביב מדייק כי במבט ראשון נראה, כי רק חלקה השני של הנבואה קשור לפרשה. כאן ושם חנוכת המזבח נמשכת שבעה ימים, והנבואה מלמדת כי זו לא מצות שעה אלא מצוה קבועה לחנוך את המזבח לאחר הקמתו, במשך שבעה ימים.
מבחינה זאת שונה הפטרת תצוה מהפטרת תרומה. בתרומה, גם בפרשה וגם בהפטרה שמענו על תפארת עבר, זו שבמשכן וזו שבמקדש ראשון, ואילו הפטרת תצוה מדברת בחזון שעדיין לא נתגשם. לומד מכאן הרב שביב שהעיסוק בענייני מקדש אינו רק בגדר התרפקות נוסטאלגית על הוד שחלף, אלא עיון ולימוד בדברים שיש להם משמעות אקטואלית והם צפויים ועומדים.
חלקה הראשון של ההפטרה אינו נראה מקביל לדבר מפרשתנו, אם כי הוא שייך לאמור לקראת סוף פרשת תרומה: מידות מזבח העולה ועניינו. אם כן הפטרת תצוה מחברת את פרשות תרומה ותצוה ויוצרת רצף בין האמור בסוף תרומה לבין הבא באמצע תצוה, ובכך מסמיכה את חנוכת המזבח לתיאורו.