פרשת בלק היא הפרשה היחידה בתורה, מאז תחילת ספר שמות, בה הנביא המתנבא איננו משה. נושא הפרשה - כמו נושא התורה כולה - הוא אמנם עם ישראל, אך היחס אל עם ישראל הוא במבט מבחוץ.
בגמרא בבבא-בתרא מובא: "
משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב"
מסביר הרב ברוך וינטרוב שחז"ל הפרידו בין התורה כולה לבין פרשת בלעם, כדי ללמד שמשה כתב את פרשת בלעם על פי ציווי ה' כחלק מן התורה.
הריטב"א ומפרשים נוספים תהו על דברי הגמרא , שהרי אם ספרו של משה הוא התורה, מדוע הוצאה פרשת בלעם מכללו ונזכרה בפני עצמה?
כמו כן, בפרשת בלק מרובים השינויים בשמות ה'. התורה עוברת משם אלוקים לשם הוי"ה לכאורה בלי משמעות.
ולבסוף,
מדוע בכלל צריכה הייתה התורה לכתוב את פרשת בלעם בתורה? מה חסרה התורה בלא פרשה זו?
בטעינה...