פרשת בראשית בהצהרה מסיימת:
"וְּנֹּחַ מָּצָּא חֵן בְּעֵינֵי ה'"
ומיד פותחת פרשת נח בתולדותיו :
"אֵלֶה תֹולְּדֹּת נֹּחַ , נֹּחַ אִיש צַדִיק תָּמִים הָּיָּה, בְּדֹּרֹּתָיו; אֶת-הָּאֱֹלוהִים, הִתְּהַלְֶך נֹּח"
המסֹורָּה - מסורת הקריאה , וחלוקת הפרשיות מפרידים בין שני הביטויים הסותרים זה את זה. מחד, התורה משתמשת בביטוי 'מצא חן', שמשמעותו ברורה - הצלת נח כשהאנושות כולה נמחית על ידי ה' במי המבול, היא חסד שניתן בגין אותו החן.
מדוע אם כן מוסיפה התורה בפתיחת פרשתנו ומודיעה שנח היה "צדיק"?
בטעינה...