עם תום ארבעים ימי המבול בדק נח את מצב המים על הארץ על ידי שילוח העורב והיונה מן התיבה. אמנם היה לתיבה "צֹהר" (ו' טז) או "חלון", שדרכו שלח נח את העופות הללו (ח', ו), אך נראה שלא היה די בהתבוננות דרכו להעריך את מידת יבושת הארץ. ייתכן שהדבר קשור במבנה החלון, אבל מסתבר יותר שנח רצה לברר את מצב העולם גם בריחוק ממקום חנייתה של התיבה על הרי אררט: גם אם בסביבתו הקרובה עדיין מכוסה העולם במים - שמא במקומות רחוקים יותר, על הרים הגבוהים מהרי אררט, כבר נראתה היבשה? כך או כך, ברור שהתקשורת של נח עם המציאות שסביבו נעשתה בתיווכם של עופות אלו, ובעזרת מעופן ביקש לעמוד על מצב העולם.
בשיעור השבוע נשתדל לעמוד על מבנה פרשיית שילוח העופות ומשמעותה על פי שיעור של הרב יונתן גרוסמן.
בטעינה...