ברור אם כן, שנדרשת כאן העמקה מסקנתו המדרשית של רבי יוחנן לכאורה נראית ברורה: 'יעקב אבינו לא מת', מבוססת על השוואת הפסוקים בתורה המתארים את מות שלושת אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב. בעוד שאצל שני הראשונים מופיעים שלושה פעלים כדי לתאר את המוות : 'גויעה', 'מיתה' ו'אסיפה אל עמיו', הרי שאצל יעקב מופיעים רק 'גויעה' ו'אסיפה אל עמיו'. הבדל זה עומד במרכז דרשתו של רבי יוחנן: המלה 'וימת' לא מופיעה בתורה כאשר היא מתארת מות יעקב, אף-על-פי שהיא מופיעה אצל אברהם ויצחק, ולכן בוודאי היינו מצפים למוצאה אף אצל יעקב.
נשאלת השאלה , שהרי אם זהו הבסיס לדברי רבי יוחנן, מדוע רבי יצחק משתמש בביטוי :"
'מקרא אני דורש' לפני שהוא מביא את דברי ירמיהו ? הרי מכאן עולה כי הפסוק בירמיהו הוא הבסיס למדרשו של רבי יוחנן . אם כן, מהו איפה הבסיס שעליו נשענת סברת רבי יוחנן? שהרי בסיס הסברה הוא הכרחי להבנת הסברה.