צדיקים אפילו במיתתם קרויים חיים

דף הבית >> בראשית >> ויחי >> צדיקים אפילו במיתתם קרויים חיים
פרשת ויחי ענינה מוות. הפרשה פותחת ב"ויקרבו ימי ישראל למות", ומסיימת ב"וימת יוסף בן מאה ועשר שנים". גם ההפטרה עוסקת במוות,  "ויקרבו ימי דוד למות". כל זאת למרות ששם הפרשה מציין דווקא חיים. בדומה גם פרשת חיי שרה , העוסקת במות שרה ואברהם מדגישה דווקא את החיים.
דרשו חז"ל במסכת תענית (ה:) "אמר ר' יוחנן: יעקב אבינו לא מת...מקרא אני דורש שנאמר: "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים" (ירמיה ל, י'), מקיש הוא לזרעו. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים."
 
ברור אם כן, שנדרשת כאן העמקה מסקנתו המדרשית של רבי יוחנן  לכאורה נראית ברורה: 'יעקב אבינו לא מת', מבוססת על השוואת הפסוקים בתורה המתארים את מות שלושת אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב. בעוד שאצל שני הראשונים מופיעים שלושה פעלים כדי לתאר את המוות : 'גויעה',  'מיתה' ו'אסיפה אל עמיו', הרי שאצל יעקב מופיעים רק 'גויעה' ו'אסיפה אל עמיו'. הבדל זה עומד במרכז דרשתו של רבי יוחנן: המלה 'וימת' לא מופיעה בתורה כאשר היא מתארת מות יעקב, אף-על-פי שהיא מופיעה אצל אברהם ויצחק, ולכן בוודאי היינו מצפים למוצאה אף אצל יעקב.
נשאלת השאלה , שהרי אם זהו הבסיס לדברי רבי יוחנן, מדוע  רבי יצחק  משתמש בביטוי :"'מקרא אני דורש'  לפני שהוא מביא את דברי  ירמיהו ? הרי מכאן עולה כי הפסוק בירמיהו הוא  הבסיס למדרשו של רבי יוחנן .  אם כן, מהו איפה הבסיס שעליו נשענת סברת רבי יוחנן? שהרי בסיס הסברה הוא הכרחי להבנת הסברה.  

      

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
לייבסיטי - בניית אתרים