פרשת קדושים פותחת במילים, "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדושים תהיו" (ויקרא י"ט ב').
חז"ל למדונו, שפרשה זו בהתקהלות כל העם נאמרה "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו מלמד שהפרשה נאמרה בהקהל ומפני מה נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלוים בה" (תורת כהנים פרשתא א').
מספר אירועים בולטים שהתרחשו במהלך חנייתם לפני הר סיני, אופיינו בכך שנאספו בהם כל כנסת ישראל, אנשים נשים וטף. המאורע הראשון הוא מעמד הר סיני. על החשיבות של התקהלות העם כולו, מעיד הדגש החזק שהעניק משה לעובדה זו, כאשר כינה את יום מעמד הר סיני בתואר "יום הקהל" (דברים ט', י'; י', ד'; י"ח, ט"ז).
כמו כן, משה ציווה את העם על מלאכת המשכן בהקהל:
"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם" (שמות ל"ה, א')
ונשאלת השאלה מדוע הציווי על מלאכת נמשכן נעשה בהקהל? הרי הדרישה להקהיל את העם לא מופיעה בפרשת תרומה, כאשר הקדוש ברוך הוא ציווה את משה על מלאכת המשכן. שהרי פרשת תרומה מתחילה בפתיחה השגרתית,
"וידבר ה' אל משה לאמור. דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה"(שמות כ"ה, א'-ב')