קרבן עולה ויורד (פרק ה', פסוקים א' - י"ג) הוא שונה ומשונה מיתר החטאות, הן בפרטיו המופיעים בפרשה והן במחייביו ההלכתיים.
פרשייה זו מגדירה סדרה של עבירות ספציפיות, ועל כל אחת מהן מחייבת קרבן, התלוי במצבו הכלכלי של החוטא:
- עשיר צריך להביא חטאת נקבה מן הצאן, בדיוק כמו חטאת קבועה של יחיד.
- מי שאין ידו משגת צריך להביא חטאת עוף ועולת עוף.
- עני צריך להביא סולת לחטאת, המכונה "מנחת חוטא".
קרבן זה, שעולה או יורד לפי מצבו הכלכלי של החוטא, מכונה "קרבן עולה ויורד".
השאלה המרכזית בפרשיה היא, כמובן, כיצד להבין את עצם החידוש של הפרשה: מהו המכנה המשותף לעבירות המנויות בה, ומדוע החיוב עליהן הוא חיוב עולה ויורד ולא חיוב חטאת קבועה?