מבין שאר ההלכות הרבות המופיעות בפרשת משפטים נרצה בשיעור זה לעסוק בדיני רוצח בעורמה על פי שיעורו של הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון.
בפרשתנו נאמר (שמות כ"א, יב-יד):
"מכה איש ומת מות יומת: ואשר לא צדה והא-לוהים אִנה לידו, ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: וכי יזִד איש על רעהו להרגו בערמה - מעם מזבחי תקחנו למות".
ההלכה מכירה בשני סוגי רוצחים: רוצח במזיד ורוצח בשגגה. בשלושת הפסוקים הללו ישנם שלושה דינים: הראשון עוסק ברוצח במזיד
, שדינו מוות. השני עוסק ברוצח בשגגה שיגלה למקום כלשהו, והשלישי לכאורה שוב עוסק ברוצח במזיד, ואותו לוקחים מעם המזבח. מה פשר הסדר הזה?
אלא שמהמקראות בפרשתנו עולה גם סוג שלישי של רוצח: רוצח בעורמה. ההלכה המיוחדת של "מעם מזבחי תקחנו למות" נאמרה על פי פשט ההלכה על כל רוצח במזיד, אך על פי פשט הפסוקים יוחדה הלכה זו רק לרוצח בעורמה, ובו נעסוק בשיעור זה.
בטעינה...