פותחת הפרשה:
(א) וַיְדַבֵּר ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי (שמות כ"ה א-ב)
לקיחת התרומה נזכרת בפסוק ב פעמיים, ועל פניו נראה שלא לצורך.
ויתור על סוף הפסוק - "תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" - לא היה משנה דבר ממשמעות הפסוק, ואם כן לשם מה נכתב?
?