אל מול פני המנורה

בתחילת פרשתנו מופיע הציווי לאהרן הכהן על המנורה והטבת נרותיה וכך אומר הכתוב:
במדבר ח', א-ד
"וַיְדַבֵּר ד' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.  וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת משֶׁה. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ד' אֶת משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה".   
אחד הביטויים המעניינים בפרשה זו, הוא הביטוי 'אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות'.
הפרשנים חלוקים במשמעותו של הביטוי 'אל מול פני' ובשאלה להיכן היו מופנים האורות.
בשיעור זה נעיין במספר פסקאות מן ה'שפת אמת' הנשענות על מדרש המשמש מצע לדיון ביחס לעמידת האדם הפשוט לפני ד', תוך עיון בסוגית המנורה ונרותיה.