הביטוי "בלעם הרשע" (אבות פ"ה מי"ט) הפך זה מכבר למטבע לשון. אך האם באמת היה בלעם רשע כל כך?
קריאה שטחית של פרשת בלק כשלעצמה אינה מצביעה על חטא כלשהו של בלעם. למעשה, מקריאה מדוקדקת של הפרשה מצטיירת דמותו של בלעם כ"חסיד אומות העולם"! לפני צאתו לדרך עם שרי בלק מצהיר בלעם (במדבר כ"ב יח):
"אם יתן לי בלק מלֹא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' א-לֹהי לעשות קטנה או גדולה"
יתר על כן: כאשר מגיע בלעם למואב הוא מברך את עם ישראל במקום לקללו (כ"ג א עד כ"ד ט) - בדיוק כשם שה' מצווה אותו.
ובסיום הפרשה (במדבר כ"ד כה).
"ויקם בלעם וילך וישֹב למקומו וגם בלק הלך לדרכו"
פרשת בלק משאירה את הרושם שבלק ובלעם נפרדו בשתיקה רועמת. בלעם 'הנביא הנאמן' שב הביתה, ובלק נשאר להתמודד עם בעיות הביטחון של מואב בכוחות עצמו.
לכן לו זו הייתה תמצית המסופר בתורה אודות בלעם, אכן היה קשה מאוד לכנותו רשע.
אמנם כעסו של ה' על כך שבלעם הסכים להתלוות לשלוחיו של בלק (במדבר כ"ב כב), מוכיח כי אכן היה רצונו של בלעם לקלל את ישראל, אך דווקא בעובדה זו ניתן לראות מעלה, שלמרות רצונו העז לקלל את ישראל, הוא מתגבר שוב ושוב על תשוקתו זו, ונשאר נאמן לדבר אשר שם ה' בפיו.
לאור האמור לעיל, עולה השאלה מדוע בחרו חז"ל דווקא בבלעם כאבטיפוס לרשע. בשיעורנו השבוע ננסה להתמודד עם שאלה זו על ידי שחזור מלא של האירועים בפרשת בלק, וכן עיון בפרשות נוספות בתורה.