הפעם נבקש לפתוח את הדיון בפרשתנו דווקא דרך פרשת משפטים.
פרשת משפטים פותחת את מערכת החוקה האזרחית דווקא בדין עבד עברי ואמה עברייה .
במאמר מוסגר נעיר שהתיאור "עבד" – המוזכר כאן, אינו ביטוי לעבדות הדורסנית כפי שמכירים אותה בתרבויות אחרות, כי
אם מערך של הסכמי עבודה בה השכיר מתחייב למעבידו על ציר זמן, אך אין בה משום איבוד הריבונות של האדם על עצמו, ואדרבא זכויותיו הסוציאליות של העבד רחבות ומעוגנות היטב בחוק העברי.
מה הביא, אפוא, את התורה לפתוח את קובץ זה של החוקים האזרחיים דוקא במציאות שהיא בהחלט אינה שכיחה .
היגיון אחר בסידור המשפטים שבין אדם לחברו, ניתן לראות אצל ר' יהודה הנשיא עורך המשנה, שלא פתח את קובץ חוקי הנזיקין – בדין עבד עברי, אלא ב
ארבע אבות נזיקין, ומשם לאורך ה"בבות" בעניני הנזיקין, הממונות והשכנים וכו'.
אמנם ניתן היה לתרץ, כפי שהיו שתרצו כך, שפרשת משפטים פותחת דוקא בדין זה, מפאת היותם של ישראל עבדים היוצאים במצרים ומכיון שהם טעמו טעמה של עבדות, נתבעים הם שלא לעשות כן לאחיהם.
זהו תרוץ יפה, אך יחד עם זאת הוא אינו מתרץ את שאלתנו במלואה.
שכן אם רוצה התורה ללמדנו עד כמה אנו נתבעים להיות רחוקים מההשחתה המוסרית, שהייתה מצויה בין האומות היה עליה בנוסף לדין עבד עברי ואמה עבריה [הכתובים, כאמור, בפרשת משפטים] להביא גם את דינו של עבד כנעני, וגם בו להראות את השוני בנתבע מישראל לבין המצוי באומות.
ברם, פרשת עבד כנעני אינה מובאת בפרשת משפטים כי אם רק בחומש ויקרא – לכן תשובה זאת אינה מספקת דיה.
בטעינה...