בין הדמויות השונות שבפרשת בראשית מתואר חנוך בן ירד אך בקצרה, והוא מן האישויות שאודותן רב הסתום על הגלוי. התורה מקדישה לתיאור דמותו ארבעה פסוקים בלבד (בראשית ה', כא-כד):
"ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח. ויתהלך חנוך את הא-להים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות. ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה. ויתהלך חנוך את הא-להים ואיננו כי לקח אֹתו א-להים"
אם משווים תיאור זה למבנה הקבוע שבו נוקטת התורה ביחס לעשרת הדורות שמאדם ועד נח בולטים שני שינויים:
1. במקום הנוסחה הקבועה "ויחי X, אחרי הולידו את Y, A שנה, ויולד בנים ובנות" נאמר כאן "ויתהלך חנוך את הא-להים אחרי הולידו את מתושלח".
2. שלא כבסיומת הקבועה "ויהיו כל ימי ..., כך וכך שנה, וימת", לא נאמרה מיתה אצל חנוך; חלף זאת חוזרת התורה על המשפט "ויתהלך חנוך את הא-להים" בצירוף התוספת "ואיננו כי לקח אתו א-להים".
ברור אפוא כי מדובר בדמות מיוחדת, שהכתוב מעיד עליה כי התהלכה את הא-לוהים, אבל הכתוב אינו מפרש מה משמעות הביטוי "ואיננו כי לקח אֹתו א-להים"? למה לקח אותו א-לוהים? מדוע קצרו חיי חנוך יחסית לשאר הדורות שבפרשה? ומה משמעותה של פרשה קצרה זו? בשיעור זה ננסה להשיב על שאלות אלו על פי דרך שהציע הרב אמנון בזק מישיבת הר עציון.
בטעינה...