בבוא הרעב השני פונה יצחק לרדת למצרים כאביו אברהם, בבחינת 'מעשה אבות סימן לבנים',
אבל ה' מצווה את יצחק:
בראשית כ"ו, א' -ב':
"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלישתים גררה : וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אמר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך ..."
נשאלת השאלה הרי יצחק פונה לגרר ,שהיא בגבולות הארץ , ומדוע מצווה אותו הקב"ה שלא ירד למצרים ?
בטעינה...