בהר סיני נצטווה משה על בניית המשכן, בהר סיני "הָראה משה" את תבנית המשכן וכליו, למרגלות הר סיני נבנה המשכן ונחנך, ובבוא עת ההליכה מהר סיני אל המדבר, נטלו עמם בני ישראל אל נדודיהם את
המשך ההתגלות, שראשיתה בהר, בדמות המשכן.
אם אכן זוהי תכלית המשכן, מובן כי
הארון וכפורת הכרובים שעליו - מקום העדות ומקום ההתוועדות - הם
לב לבו של המשכן ותמצית עניינו.
ואכן כך כתב רמב"ן בדבריו שהובאו לעיל:
"והנה עיקר החפץ הוא במשכן מקום מנוחת השכינה שהוא הארון".
ואף רשב"ם כתב בפירושו לפסוק י:
"בשביל הארון שהוא עיקר של 'ועשו לי מקדש' הוצרך לעשות משכן".
לא רק השם
"אוהל מועד" מעיד על מרכזיות הארון במשכן כמקום ההתוועדות, אלא אף השם
"משכן העדות", המופיע בראש פרשת פקודי (ל"ח, כא; ועוד פעמים אחדות בספר במדבר), שראב"ע בביאורו הארוך פירשו כך:
ופירש למה נקרא 'משכן' (- "אלה פקודי המשכן - משכן העדת") בעבור הארון ששם לוחות העדות.
"אוהל מועד" ו"משכן העדות" הם אפוא שני שמות המציינים את שתי המטרות הקשורות זו בזו והמשלימות זו את זו שלהן נועד המשכן:
-
להעיד על הברית שנכרתה,
-
ולשמש מקום להתוועדות בין ה' לעמו בהמשך.
שתי המטרות הללו
קשורות בארון.
בטעינה...