במוקד פרשת תולדות נמצאת ברכת יצחק ליעקב.
זוהי פרשייה ידועה, וגם קשייה ידועים.
כפי שכבר כתבו ראשונים ואחרונים, הבעיה הגדולה ביותר להבנת המסר של התורה בפרשית הברכה היא
העדר שיפוט מפורש של התורה את גניבת הברכה במצוות רבקה. התורה מסתפקת במסירת הדברים כהווייתם, ללא הערכה.
ברצוננו להתמקד לא בגניבה, אלא בברכות עצמן, ולשאול שאלה פשוטה:
יעקב זוכה בפרק זמן קצר מאוד (גם כרונולוגית וגם טקסטואלית) ב
שלוש ברכות, הניתנות לו בשלושה מעמדות:
1.
יצחק המברך אותו, בחשבו שהוא
עשו (כז:כז-כט).
2.
יצחק המברכו,
בשולחו לחרן לשאת אשה (כח:א-ד).
3.
ה' המברכו בבית אל,
בחלום הסולם (כח:יב-טו).
שאלתנו היא
מדוע יעקב צריך שלוש ברכות, ואין די לו בברכה אחת?