פרשת המרגלים שגרמה לעם ישראל עיכוב גדול בכניסתם לארץ העסיקה את המפרשים בכמה וכמה נקודות.
בניסיון להבין את חטאם ואת הרקע שגרם להם לומר מה שאמרו, נשווה בין שני התיאורים של סיפור המרגלים.
התיאור ה"אוביקטיבי" של התורה והתיאור של משה רבנו בספר דברים.
השוואת שני התיאורים על חטא המרגלים מעוררת שאלה וחוסר התאמה.
לכשמתבוננים בתיאור אצלנו משתמע
שה"יוזם" של שליחת המרגלים הוא הקב"ה:
במדבר פרק יג
(א) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(ב) שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם:
(ג) וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה’ כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה:
לעומת זאת בתיאור של משה רבנו משמע
שהיוזמה באה מ"למטה" מהעם.
דברים פרק א
(כב) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן:
(כג) וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט:
(כד) וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ:
שאלה הראשונה: מיהו היוזם?
שאלה שניה: האם הקב"ה מברך על כך או נותן גושפנקא כמו שמשמע אצלנו?
מה שברור הוא שמשה מציין בפירוש שהדבר מצא חן בעיניו "
וייטב בעיני..." ואם כך משמע שפעולת שליחת המרגלים כשלעצמה היתה חיובית?
בטעינה...