בסופה של פרשת השבוע אנו קוראים על קורבנות הנשיאים בחנוכת המשכן, דבר שמשלים את ספור הקמת המשכן מפרספקטיבה נוספת.
-
קראנו על המשכן והקמתו בחציו השני של ספר שמות,
-
קראנו בספר ויקרא על שבעת ימי המילואים ובעיקר על היום השמיני, עת שכינה נגלתה לעיני עם ישראל כולו, וירדה לדור במשכן
-
וגם ספר במדבר, תורם נקודת מבט משלו על חנוכת המשכן. הפעם הדגש הוא על העם כולו, דרך נציגיו הנשיאים.
לפי דברנו, המהלך הכללי של ספר במדבר עד כה נראה ברור: בפרשת במדבר קראנו על מפקד העם (שהיא ספירה צבאית, כחלק מההכנות לכיבוש הארץ), אחר כך עבר הכתוב לתאר את תפקיד הלויים במסע בני ישראל. השבת בפרשת נשא אנו קוראים על נדבת הנשיאים לחנוכת המשכן, שמתוארת כרקע לתפקיד המשכן במסע בני ישראל, ובפרשת בהעלותך נקרא על עזיבת הר סיני, ותחילת המסע המפרך לארץ כנען.
הסדר לכאורה ברור, וכמעט ואין בו קשיים. אולם, תיאור סדר זה התעלם מקובץ מצוות המצוי בתחילת פרשת השבוע שלנו. המצוות הן:
א. שילוח טמאים מן המחנה.
ב. אשם גזילות.
ג. אשה סוטה.
ד. נזיר.
ונשאלת השאלה מהו הקשר של מצוות אלו למסע בני ישראל במדבר, ומדוע הן נאמרות דווקא כאן?
בטעינה...