בראשית פרשת פינחס נמצאת תופעת כתיב נדירה במקרא – "פיסקא באמצע פסוק": בספר התורה יש רווח בין החלק הראשון של כ"ו, א, "וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה", ובין המשך הפסוק – "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר".
הקטיעה הפתאומית הזו דורשת הסבר כשלעצמה;
ואולם, הקושי מתעצם כשמתבוננים בהקשר של הפסוק הזה:
בתחילה מציגה התורה את הציווי להילחם במדיינים
בגלל המגפה בבעל פעור.
אז סוטה התורה מן הנושא ועוברת לדון
במפקד החדש של בני ישראל, בפרשת
בנות צלפחד,מות משה
ומינוי יהושע.
לאחר מכן מובאות שתי פרשות הלכתיות:
תיאור ארוך של
קרבנות הציבור ופִסקה קצרה העוסקת
בנדרים.
רק לאחר כל אלה שבה התורה לנושא מלחמת מדיין וחוזרת על הציווי. (ל"א, ב')
מדוע חוזר הציווי על מלחמת מדיין פעמיים?
מה משמעותה של הסטייה מהנושא וקטיעתו?
השאלה מתחדדת לאור העובדה שפרשיות הלכתיות אינן אופייניות לספר במדבר, ובדרך כלל הן מובאות בו כחלק מן ההקשר הסיפורי .
מהו, אם כך, הקשר בין מלחמת מדיין ובין הפרשיות האלה?
בטעינה...